מהתביעות עולה כי המאבטח נסע בשעת לילה מהבנק שאיבטח בגבעתיים לביתו,  כשהוא רוכב על אופנוע מסוג סאן יאנג והתנגש בעוצמה ברכב אחר. המאבטח בן ה-31, נפגע קשה בתאונה ופונה לבית חולים אסף הרופא שם אושפז במחלקה הכירורגית לטיפול נמרץ. בביה"ח אובחן כי הוא סובל משברים בצלעות, יד ורגל שמאל. לאחר 10 ימי אישפוז וכחודשיים וחצי תקופת שיקום במכון רעות, הוא שוחרר לביתו.

לאחר ששוחרר הוא התהלך מספר חודשים כשהוא נעזר בקביים ובית משפט השלום התבקש לפסוק לו פיצוי עבור הוצאות רפואיות, כאב וסבל, עזרה בבית, הפסדי שכר וזכויות סוציאליות ופנסיוניות, דיור חלופי ועזרת צד ג'. לאחר שהבטוח הלאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה כי התאונה קרתה בסטייה של כ-2.5 מנתיב הנסיעה המוביל מהעבודה לביתו.  באי כוחו עורכי הדין גיל וניצן הראל ערערו על ההחלטה בטענה כי היה בדרך לתדלק  בתחנת הדלק הסמוכה לביתו ובית הדין קיבל את הערעור. במקביל במסגרת הסכם פשרה עם ביטוח הפול, סוכם כי המאבטח יקבל פיצוי כולל בסך כ-475 אלף ₪ מעבר לתשלומים ששולמו במהלך התביעה ומעבר לתקבולי הביטוח הלאומי במסגרת נכות כללית ונכות מהעבודה. כאמור המדובר בפיצוי כולל של כ-800 אלף ₪.

מהתביעה עולה כי לפני כ-7 שנים עת שיחקה בזמן ההפסקה עם חברותיה  לכיתה בבי"ס חרדי באשקלון, לוח הכיתה נפל עליה. הנערה פונתה לבי"ח ברזילי באשקלון כשהיא מתלוננת על חזקים בגב, בכתף ובמרפק שמאל. שבוע לאחר ששוחררה מביה"ח עם קיבוע לצוואר, היא התלוננה בקופ"ח על כאבים בלתי פוסקים במרפק שמאל והרופא רשם לה  חופשת מחלה למשך יומיים.

שנה מאוחר יותר, התלמידה התלוננה שוב בקופת החולים על כאבי גב והתברר כי היא סובלת מעקמת קלה והומלץ לה לקבל טיפולי פיזיותרפיה ושחיה טיפולית.

אורתופד מומחה מטעם התביעה בדק את התלמידה וקבע כי היא סובלת מ-10 אחוזי נכות לצמיתות בגין הגבלת תנועות בצוואר  ולטענת באי כוחה מאז התאונה היא סובלת מכאבים במרפק שמאל ובגב.

באי כוחה עורכי הדין גיל וניצן הראל טענו בתביעה כי אם העירייה ורשת החינוך שאמורים היו  לפקח על ביה"ס, היו דואגים להציב  מורים אחראים במקום,  הנזק יכול היה להימנע. עוד נטען כי ביה"ס שבאחריות העירייה ומרכז החינוך,  לא הקפיד להרחיק התלמידים ממפגעים סכנות וסיכונים, הלוח הותקן באופן לקוי ומסוכן באופן המסכן  את התלמידים בכיתה, וביה"ס נהג בפזיזות וחוסר איכפתיות לגבי בריאותם ושלמות גופם של התלמידים.

נוסף נטען בתביעה כי ביה"ס לא אכף נהלי בטיחות המחייבים הימצאות מורה תורן בזמן ההפסקות בשטח ביה"ס בכל מקום בו צפויה סכנה ובפרט במקום התאונה.

הוריה של הנערה ביקשו מביהמ"ש לפסוק להם פיצוי בגין  אובדן שכר ההורים, עזרת צד ג', טיפולים ועזרים רפואיים, כאב וסבל ועזרה בבית. בתום משא ומתן הצדדים הגיעו להסכם פשרה שניתן לו תוקף משפטי ע"י השופטת מיכל שרביט, לפיו העירייה, רשת החינוך וחברת הביטוח ישלמו לתלמידה פיצוי כולל של 190 אלף ₪